מבוא

עמוד:10

התקופה אינה משקפת את האינטואיציות העשירות שהיו למשוררים בדבר אופיה הריתמי של שירתם , ושהמחקר המסורתי אף לא ניסה להתמודד עם בעיה זו . פרק זה מבקש לחקור גזרה צרה של תחום זה , בתקווה שהוא פותח פתח צר כקופה של מחט , שיורחב בעתיד לרוחב פתחו של אולם . חוקרים בני דורנו התפעלו מהמגוון הרחב של משקלים קלסיים המופיעים בשירי משוררים אחדים . העבודה שלפנינו משנה את נקודת התצפית : היא מצביעה על כך , שהמשוררים אינם משתמשים במשקלים השונים בתדירות שווה ; רובם המכריע של השירים נכתבו בשני משקלים בלבד , המרובה והשלם , עם עדיפות מרחיקת לכת למרובה . אין בפואטיקה האקספליציטית של התקופה שום הצדקה להעדפה מעין זו ; וגם המחקר המסורתי מתעלם מבעיה זו , אף כי הממצאים המוגשים כאן מבוססים על האנתולוגיה של שירמן ועל טבלאות המשקלים שירדן הוסיף למהדורות שירי התקופה שההדיר . בהמשך הפרק נעשה ניסיון להציע תהליכים קוגניטיביים שיש בהם כדי להסביר את האינטואיציות המסתתרות מאחורי העדפות אלה . ביסודם מונחים חוקי הפרצפציה שנוסחו על ידי פסיכולוגיית הגשטאלט והתכונות של הזיכרון קצר הטווח הפועל באופנות האקוסטית והמוגבל בתכולתו ב"מספר המאגי שבע פלוס או מינוס שתיים . " מסתבר שאותם עקרונות קוגניטיביים עצמם עשויים להסביר אינטואיציות של קוראים בני זמננו לגבי תופעות השונות מאוד באופיין בתחום המשקל הסילבו-טוני הנהוג בשירה העברית החדשה ובמספר ניכר של שפות מודרניות . הפואטיקה ההיסטורית , בשלוש רמותיה , עניין רב לה במעבר הקונוונציות הספרותיות מלשון ללשון , מארץ לארץ , מתרבות לתרבות . ברמה הראשונה מדברים בדרך כלל על נדודי מוטיבים , על השפעות , על שאילת קונוונציות . ברמה השנייה והשלישית מדברים על דינמיקה מורכבת יותר : על מגעים בין תרבותיים , על הספרות והתרבות כעל "רב מערכת , " שבה לא רק פריטי קונוונציות , כי אם צפנים ומערכות צפנים נעים בתוך הרב מערכת מהמרכז לשוליים ומהשוליים למרכז ; ויסודות ומערכות יסודות שבשוליים של רב-מערכת אחת , למשל , נעים אל מרכזה של רב מערכת אחרת ( עיין , למשל , Even p sn . ( Zohar , 1 978 השישי של ספר זה יוצא מההנחה , שקונוונציות לא רק עוברות מארץ לארץ או מרב-מערכת לרב מערכת : הן גם נוצרות . פרק זה מוקדש לתהליכים הקוגניטיביים והפסיכואנאליטיים שיש בהם כדי להסביר את היווצרותם של קישוטים וקונוונציות , הן בתחום התימטי והן בתחום הצורני . מה מקורן של הקונוונציות הספרותיות ? חוקרי הפואטיקה ההיסטורית נוטים לדבר על השפעות . עוזי שביט , בדברו על החרוז הדקטילי האנגלי , מדבר

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר