מבוא הקדמות ותיזות אחדות

עמוד:7

את העתץ הראשוני לאינטרפרנציה" ( שם ; . ( 141 כידוע , הזיקה לספרות זרה וההזדקקות למודלים שלה לצורכי הבעה "נוטה להיות חזקה יותר כאשר הספרויות נמצאות או במצב של צמיחה [~] או בנקודת מפנה בהיסטוריה שלהן" ( שם . ( . 3 את מערכת היחסים בין ספרויות שונות , וגם בץ יצירות ספתתיות שונות , אפשר לתאר כמערכת יחסים דיאלוגית . מושגי ה'שאלה' וה'תשובה' במשמעותם ההרמנויטית מועילים פה מאוד , שהרי ספרות היעד פונה אל ספרות אחרת כדי לחפש תשובות לשאלות המתעוררות בה עצמה . מושגים אלה מאפשרים לנו להצביע על קשרים וזיקות בין ספרויות או בץ יציתת גם כשאץ בידינו הוכחות מופתיות לזיקת משפיע מושפע ביניהן . יש והקשר אינו ישיר ומופתי והוא תוצאה של עיסוק בתמאטיקות , חוויות , בעיות , דרכי אירגון תמות של חומרים יותר משהוא פרי מפגש ישיר בין יוצרים ויצירות . תחת שאלות 'חומריות' תעלה גישה זו שאלות כגון : כיצד קולטים יוצר או תקופה את זולתם , בין מבית , בין מחוץ ? אילו תשובות לאילו שאלות מחפשת ספרות היעד ( או n rr היעד ) בספרות המקור ( או ביצירת המקור ?( כיצד מתפקד דיאלוג זה בספרות / תרבות היער ? האם מתפתחים בספרות היעד מגמות ותכנים תחניים בעקבות ספרות המקור ? מה בוררת לעצמה ספרות היער מספרות המקור , ועל אילו שאלות תרבותיות הטעונות תשובה מורה בתרה זו ? כיצר מסדרת ספרות היעד את בחירותיה מספרות המקור בסולמות של הערפד . ומיקום בעולמה ? מערכת שאלות ותשובות מעין זו עשויה לגלות את 'אופקי הציפיות' השונים של תקופה ושל יוצר , והיא מסייעת גם בהעמדת רצף ההיסטוריה של הספרות כרצף דיאלוגי מתמשך . כיוון שאנו עומדים בשעריו של דיון במערכת היחסים בין הספרות העברית לספרות הגרמנית , חובה עלינו להדגיש את מקומם של התרגום והעיבוד באינטרפרנציה שביניהן . שהרי , כפי שכבר צוין לעיל , התרגום מוסיף לספרות היער טקסטים שלא נמצאו בה , ולא היה בידה לפתחם בכוחות עצמה , ולהם נזקקה משום שבהם נמצאו התשובות מבחוץ לשאלות שמבית . פעולת התרגום בצורותיה השונות היא ערות מאץ כמוה למערכת היחסים וההשפעות , המתקיימת בץ ספרויות שונות . יתר על כן , פעילות זו לא תמיד היא מישנית מבחינת חשיבותה הספרותית ( אבן זהר ; 1977 ג . טורי . ( 1977 יש תקופות בתולדותיה של ספרות , שבהן התרגום הוא פעילות ספרותית ראשונית ( אבן זהר : ( 40 : 1977 באמצעותה מפתחת ספרות היעד את ערכיה , האסתטיים והפואטיים כאחר , והיא המכוננת את קלסתרה , במישרין או בעקיפץ . במישרין : כשספרות היער מקבלת עליה במודע נורמות פואטיות ותמאטיות של ספרות המקור ; בעקיפין : כשספרות היעד דוחה את הפואטיקה של הספרות המתורגמת וחותרת , מתוך התמודדות שברוריה , להעמיד פואטיקה ומודלים ספרותיים משלה .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא