פתח דבר

עמוד:7

פתח דבר קימי קפלן נורית שטדלר לאחר הצהרת בלפור , ועם תחילת השלטון האזרחי של המנדט הבריטי בארץ ישראל ( פלשתינה , ( מצא היישוב הישן החרדי את עצמו ניצב בפני מציאות שכמוה לא ידע עד כה : יישוב יהודי שניתנה לו האפשרות להתארגן באופן כולל ועצמאי . בשלהי העשור השני של המאה ה 20 ובמחצית הראשונה של שנות העשרים היה קולה של העדה החרדית , נציגת החרדים הקנאים , קול בולט . מנהיגיה , שאימצו עמדה של היבדלות , נאבקו שלא להיות חלק ממוסדות היישוב , ותבעו מהבריטים שלא יחייבו אותם להיות חלק מ"כנסת ישראל" ושיכירו בהם כישות בעלת זכות להתארגן בנפרד . במחצית השנייה של שנות העשרים החל המאזן הפנימי ביישוב הישן להשתנות אט אט , בין השאר בשל הגעתם ארצה של יהודים חרדים יוצאי גרמניה ופולין שלא מצאו את מקומם בקרב החרדים הקנאים . בשנות השלושים והארבעים התברר שרוב החברה החרדית מצאה את מקומה ביישוב היהודי ציוני , גם אם באופן חלקי ומתוך העמדת עמדה אמביוולנטית . מי שייצג עמדה זו היה אגודת ישראל , ואילו החרדים הקנאים המשיכו להחזיק בעמדה של היבדלות . שואת יהודי אירופה והקמתה של מדינת ישראל הרעידו את אמות הספים של החברה היהודית כולה בשנות הארבעים של המאה ה , 20 והוא הדין בחברה החרדית . הקבוצות המרכיבות אותה מצאו את עצמן ניצבות בפני שבר תיאולוגי פוטנציאלי נוכח השאלות שעוררו השמדת יהודי אירופה מזה והקמתה של מדינת ישראל מזה . זאת ועוד , מנהיגותו הפוליטית של הרוב החרדי - אגודת ישראל - חוותה משברים והקרינה חולשה רבה . לכך חברו נטישה של צעירים את השורות החרדיות וחשש כבד מפני המדינה היהודית ציונית חילונית . עלתה התהייה אם יוכל יהודי אורתודוקסי באשר הוא , כפרט , לקיים במדינה החילונית אורח חיים דתי התואם את עקרונות אמונתו . נוכח כל זאת אין זה מפתיע שהיו מי שהטילו ספק - בתוך החברה החרדית ומחוצה לה כאחד - ביכולתה של חברה זו , על קבוצותיה , להתאושש ולשקם את עצמה . מציאות זו יצרה קו פעולה ואתוס חזקים במיוחד סביב המאבק על הישרדותה של חברה שראתה את עצמה כנציגה היחידה של היהדות המסורתית "האותנטית" בחברה היהודית בעת החדשה . עם חלוף השנים השתקמה חברה זו , לא מעט בזכות תמיכה כלכלית חיונית מטעם מדינת ישראל , תמיכה שהגיעה ממקורות שונים . כך , בין השאר , נבנו ישיבות כדי לשקם את עולם לימוד התורה שחרב באירופה ; מערכת החינוך החרדית התבססה והתרחבה ; אדמו"רים חסידיים החיו בעזרת חסידיהם את החצרות החסידיות ואת הוויית חייהן החיונית ; חל בה , בהדרגה , גידול דמוגרפי רב ממדים ; ומפלגותיה שבו ומילאו תפקיד חשוב בזירה הפוליטית בישראל .

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר