|
|
עמוד:11
המשקלי והריתמי לעומת "מערכת ההשפלות הטעמות של נתן אלתרמן" ( עמ' , ( 46 ומפרט את 'הכלים המוסיקליים' המתחברים אצל קובנר בפוליפוניה עשירה : ו . הצזורות אינן סימטריות ומכניות אלא מותאמות אל ההפס קים התחביריים ; . 2 "הפסקים אלה יוצרים מתיחויות מעניינות בין קבוצות מלים שונות בגודלן בכל טור וטור" ועל ידי כך מיקצב גמיש יותר ; . 3 הבית נפתח ונסגר ביאמבים - ואף על פי כן אין זה יוצר מונוטוניות ; . 4 "רשת עשירה של חריזה רגילה , חריזה אליטרטיבית והרמוניה ווקאלית ארוגה כאן שתי וערב ומהנה בזכות עצמה" ( עמ' . ( 47 בדברי הערכתו על 'פרידה מהדרום' כ 20 שנה לאחר הופעתה מבליט גם ב . י . מיכלי את הפרק 'מות דמבם / שהוא רואה בו את 3 שיאה של הפואימה . ' תוך הקבלה ניגודית אל אהבת המת לרעייתו ב'שמחת עניים' של נתן אלתרמן הוא מצביע על אהבת המת אצל קובנר כ"מתעצמת ביגון הוויתור וההשלמה , כאלה הכרוכים במאמץ רצוני של האוהב , בתוקף אהבתו , ולא רק בהכרת הכורח שבהם . ב . ' " י . מיכלי מסכם את הערכתו : " כי מבלי למחוק את טביעת רוחה של התקופה , השכיל קובנר לחרוג ממצריה . בחריגתו שיחרר את שירו מתלותה המצמצמת . ומכיוון שניחן בכושר הברירה , בכוח המדמה והמעצב , העניק לפרק ההוא ' ) מות דמבם , ( ' וכן ל'פרידה מהדרום' בכללה , את הסגולות שהן סם חיים לשירה , להעלותה ולקיימה מעבר לזמנה ' " . ניתן לומר בסיכום , שהפואימה 'פרידה מהדרום' הרשימה את קוראיה . הקריאה הראשונה עוררה תמיהות ותהיות . ככל שחזרו והתעמקו בה , נתגלו סגולותיה ונפתחו מעיינות יופיה . ' שני הכרכים של 'פנים אל פנים' גילו פנים חדשות של אבא קובנר . במרץ 1952 נתפרס ב'אורלוגיף הסיפור 'עד הערב' , ' שבישר לקוראים על מסלול יצירה חדש של המשורר . הופעת הספר שנים ספורות לאחר שנתחוללו המעשים בשדות
|
|