|
|
עמוד:8
פילוסופית ותרבותית בתוך כתיבה המזהה עצמה עם כתיבה בעולם היהדות ; מאמריהם של רוברט אורי אלטר ויעל פלדמן עוסקים שניהם בטקסט המקראי - אבל גם בצורה מסוימת של אינטרטקסטואליות : כזו שהטקסט מייצר בינו לבינו , בתוך עצמו ; ומאמריהם של טובה רוזן ושל גבריאל צורן שניהם עוסקים בצורה של ה"חידה . " אבל במקביל , כל המאמרים , מזה של הרשב ועד זה של צורן , קשורים בתרבות עברית קדומה או יהודית עכשווית , בעוד שמאמריהם של ניצה בן-דב , חנן חבר , שאול סתר , פרנסואז מלצר , חנה קרונפלד ותמר מרין עוסקים בספרות ובתרבות ישראליים עכשוויים , ומאמריהם של יעל זרחי-לבוא , תמי עמיאל האוזר , רות עמוסי , במידה רבה מאמרם של פרדי רוקם וגלית חזן-רוקם ומאמרו של גבריאל צורן , וכן מאמריהם של רחל גיורא ואפרת ביברמן וישעיהו שן עוסקים בתרבויות שאינן עבריות , יהודיות או ישראליות , וחלקם גם בקשרים אינטרטקסטואליים אחרים - בין סרט למחזה , בין עדות ליומן לרומן , בין מיתוס כהקשר לבין חידה , בין צורה ויזואלית לבין פיענוח מטפורי , בין צמתים מרחביים של אתרים . המאמרים של שאול סתר , חנן חבר וניצה בן-דב נוגעים במידה זו או אחרת בקשרים שבין ספרות ופוליטיקה , ומאמריהם של גבריאל צורן , תמי עמיאל האוזר , ניצן ליבוביץ' וחנן חבר נוגעים באינטרטקסטואליות הנשענת על פילוסופיה או מתקיימת דרך הקשרים פילוסופיים . מאמריהם של חנה קרונפלד ושל בנימין הרשב , באופן לא מקרי - שני ה"קצוות" של הספר , הם מאמרים מקיפים ומכסים מרחב רחב במיוחד מהשדות שכל המאמרים נוגעים בהם : התיאוריות האינטרטקסטואליות והערוצים המקובלים ( והלא כל-כך מקובלים ) של אינטרטקסטואליות בתרבות ובספרות ובלשונות היהודיות . המאמרים של טובה רוזן , שאול סתר , תמי עמיאל האוזר , תמר מרין ורות עמוסי מעלים מפורשות סוגיות הקשורות ללימודי נשים או לתיאוריות פמיניסטיות ; המאמרים של חנה וירט-נשר , שאול סתר , ישעיהו שן , רחל גיורא ובנימין הרשב מתעניינים בעיקר בהקשרים הלשוניים . ניצן ליבוביץ , ' שאול סתר , טובה רוזן , חנן חבר וחנה קרונפלד עוסקים מבחינת הקורפוס הספרותי שלהם בשירה ; פרנסואז מלצר מדגימה מתוך פזמון , וגבריאל צורן , חנה וירט-נשר , יעל זרחי-לבוא ופרדי רוקם וגלית חזן-רוקם נעים בין ז'אנרים - ועוד אפשר לקבץ ולהפריד לפי התיאוריות השונות המאירות את המאמרים השונים , או הגישות השונות ל"אינטרטקסטואליות . " בחרנו לא לנסות לכפות את המאמרים לתוך קופסאות נתונות מראש , כמו גם לא להציבם בסדר אקראי או לפי סדר שמות הכותבים ; אנו תקווה שהקישורים האסוציאטיביים הקולקטיביים והפרטיים שהצענו , והיעדר ההיררכיה המקובלת של " ראשונים ואחרונים" בסדר ההופעה בתוכן העניינים , לא יפריעו לקריאת כל מאמר בבידודו - ואולי יאירו במשהו את העושר הרב הטמון גם באינטרטקסטואליות שאפשר ליצור בין אינטרטקסטואליויות .
|
|