|
|
עמוד:10
להופיע , להתגלם , להבליח אל המציאות . המופע יכול להתקיים בחלל ציבורי או פרטי , באישור או באיסור , כלומר כפריעת חוק . בנקודת הקצה המופע יכול אפילו להתקיים בתודעה בלבד . לכן גם המונח "מיצג" אינו מתאים , כי איו מדובר בהצגה או במוצג . זהו בסיס המחלוקת , יסוד הקושי . המופע מתקיים בתוך סביבה ומנהל איתה יחסי גומלין . כל תנועה שלו מייצרת נראות והתכוונות . הגוף הפיזי אינו נע , אנונימי , ביו גופים רבים , אלא מודע לאופן שבו הוא בוחר להיתפס או להיזכר בתודעה הקולקטיבית . החלל סביבך אינו ריק . גם אם אתה נמנע מלייצר קשר עם הסביבה , צופים בך , מבקרים אותך . יש משהו מחייב בסיטואציה המוזרה הזאת . אתה מחויב גם כשאיש אינו צופה בך . המופע אינו מותנה בקיומם של צופים . הוא יכול להתקיים בתחנת רכבת הומה בלא שאיש מבין העוברים ושבים יבחין בך או במופע . הוא יכול להתקיים בשעת לילה מאוחרת בחשכה מוחלטת , בלב העיר או בחדר הפרטי שלך . אז מה הופך אותו למופע ? להיות אמן מופע זו משימה חוצת גבולות . המופע שלך הוא חתולי , אתה מתחכך במעבר ממציאות לכאילו ומכאילו למציאות . יוצא ובא בין מציאות לבין הדימוי שלה . יש משהו מתעתע בפעולת חציית הגבולות שאתה אמון עליה . המעמד שלך הוא אקס טריטוריאלי . הפעולות שאתה אמור לבצע נושקות לחיים אך לא נובעות מהם ; הן אינן נסיבתיות . אתה פועל בתוך מערך חוקים שרירותי , שאתה קבעת . תמיד אתה יכול לעצור את המשחק ולהתעטף בכסות המטפורה ובצדקת האמנות . באמנות כמו בחיים , שום דבר לא צריך להיות מובן מאליו . חוקי המשחק , מקום ההתרחשות , המשתתפים . דפיקה בדלת יכולה לשנות הכול , מהלך של חיים יכול להיעצר או להחסיר פעימה בנקל . המופע שאנו מדברים עליו הוא הדבר האמיתי .
|
|