|
|
עמוד:13
של בני התקופה . עצב זה היה קשור לעמדות התרבות באשר לגופה , למיניותה ולמעמדה של האישה . גם היום , שלושה עשורים ויותר לאחר פרסומו , ממשיך התצלום לעורר גלים של תגובות שנעות בין זעזוע וגועל , שעשוע ועונג , סקרנות והערכה . בנגליס יצרה את התצלום במטרה לעורר פרובוקציה שתוביל לדיון מעמיק בסוגיות חברתיות בוערות , אך ככל הנראה גם היא עצמה לא ציפתה שהוא יהפוך לאבן דרך ולסמל המייצג דור שלם : דור האמניות הפמיניסטיות של שנות השבעים ' . האמנות של יוצרות בעלות תודעה פמיניסטית זכתה לראשונה בהיסטוריה המערבית לכינוי "אמנות פמיניסטית" בשנות השבעים בארצות-הברית ובאירופה . היתה זו הפעם הראשונה שבה הוגדר זרם אמנות מובהק בשם התואר הזה . האמנות הפמיניסטית שנוצרה בארצות-הברית בשנות השבעים של המאה 20-ה יצרה רגע היסטורי מיוחד . זהו רגע שבו נפגשו לראשונה , בהשפעת רעיונותיה של התנועה הפמיניסטית , עשייה בתחום האמנות , אקטיביזם חברתי מהפכני והגות חברתית אינטלקטואלית ופוליטית . הצירוף הוביל ליצירה של אמנות והגות שהשלכותיהן הותירו חותם עמוק על חייהן של נשים רבות ברחבי העולם . בשנות השבעים פעלו אמניות אמריקניות ברוח הפמיניזם הרדיקלי ובהשפעת רעיונות פמיניסטיים מאסכולות נוספות . הן טיפלו בסוגיות רבות ועקרוניות הקשורות למעמד וזכויות של נשים , תוך יצירת קשר ברור בין האמנות ובין חייהן של נשים . יוצרות אלו הרבו לתאר את חיי היומיום של נשים , רגעים קטנים ובלתי חשובים לכאורה . מעתה , כל הנושאים , גם אלה שנחשבו עד אז "קטנים , " " מינוריים , " "נשיים , " היו ראויים לדידן לכניסה אל המוזיאון : טיפול בבית ובתינוק שנולד , קשיי פרנסה , בוס ידידותי שמעניק טפיחות מזדמנות בישבן , והתבוננות מודאגת במראה בגזרה המתרחבת . האמנות היתה לחלק משמעותי בתהליך החברתי שהניע הפמיניזם הרדיקלי האמריקני . באמצעות כלים אמנותיים ועמדות שזעזעו יסודות מקובלים ביטאו האמניות את הרעיונות הפמיניסטיים וסייעו במימושם . לינדה בנגליס חשפה את גופה הפרטי במערומיו , כשהוא מחובר לרילרו פרובוקטיבי , אבל המסר שלה היה פוליטי . אמניות רבות לא היססו להשתמש באישיותן ובבשרן , באופן האישי והחושפני ביותר , כדי להביע רעיונות פוליטיים ועקרוניים . זרם אמנותי זה היה חדשני ומהפכני , מבחינה רעיונית וצורנית , והוא
|
|