הקדמה למהדורה העברית מאת המחבר

עמוד:9

היתה 'אולי התקופה הכואבת ביותר בכל ימי חיי . ' הרבה מהחשד והעוינות שהופנו כלפיו במערב נעוצים בעת ההיא , משום שהיה אחד הבודדים מאנשי המפתח בוועד היהודי שלא הובאו למאסר . ואולם במידה רבה היה החשד הזה מבוסס על היעדר מידע מהימן על אודות מעשיו של ארנבורג . היום ידוע לנו הרבה יותר על תגובתו של ארנבורג ליד הקשה של סטלין , כיצד הגיב לידיעות על הקמת מדינת ישראל וכיצד ניסה להזהיר את אחיו היהודים הסובייטים והמליץ להם למתן את שטף התמיכה בישראל לאחר ביקורה של גולדה מאיר במוסקווה בספטמבר . 1948 ארנבורג הפציר ביהודים לזכור היכן הם חיים , ממש כשם שהזהיר את חבריו הטובים שלא להתקרב יתר על המידה אל הישראלים , שכן הם ידעו בדיוק כמוהו שסטלין לעולם לא יסבול ביטויים של תמיכה במדינה זרה . בסתיו של השנה ההיא החל הקרמלין לעצור סופרים ועורכים של יצירות יידיש , וכך נעלמו מהשטח אנשים כמו פרץ מרקיש , דוד ברגלסון , לייב קוויטקו , איציק פפר ודוד הופשטיין . אלה היו רק אחדים מתוך קבוצה של חמישה עשר אישים שהורשעו במשפט חשאי באביב ובקיץ של שנת . 1952 כל החמישה היו בין אלה שהוצאו להורג ב 12 באוגוסט . משפט זה סימן את שיאה של מתקפת סטלין על תרבות היידיש ועל הוועד היהודי האנטי פשיסטי . לארנבורג לא היה כל חלק במשפט , והוא לא העיד נגד הנאשמים . ואולם כעבור שנים אחדות , באמצע שנות החמישים , כאשר נחשפה האמת על אודות ההוצאות להורג , כמה כתבים רשלנים מהמערב טפלו על ארנבורג אשמת שווא וטענו שבגד בקורבנות והסגיר אותם . כתם זה דבק בשמו של ארנבורג במשך שנים . זו היתה השמצה שפלה ומיותרת . קוראי ספר זה ייווכחו לדעת שארנבורג נהג בגבורה בחודשים האחרונים לחייו של סטלין , כאשר המשטר חולל את עלילת הרופאים , בתביעה בדויה שנרקחה נגד רופאים יהודים על מעורבותם במזימה להרוג מנהיגים סובייטים . בחודש פברואר של השנה ההיא הפצירו בארנבורג לחתום על עצומה בגנותם של הרופאים . שלוש פעמים סירב ארנבורג לחתום , והוא היה היחיד מהאישים הסובייטים החשובים שקיבל עליו לכתוב מכתב לסטלין ולבקש ממנו שישקול את הדברים בשנית ולא יתלה ביהודי המדינה את האשמה על הפשעים שעשו לכאורה אותם רופאים . זה היה צעד אמיץ , ואין לדעת מה היה עולה בגורלו של ארנבורג - ושל יהודי ברית המועצות - אילו חי הרודן עוד כמה חודשים . אך מותו של סטלין הוכרז ב 5 במארס . 1953 הסיוט הממושך בא אל קצו . מיד אחר כך גייס ארנבורג את שמו ואת מרצו למען קידומה של רפורמה פוליטית

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר