|
|
עמוד:12
חדישות לפורר את גיבושה הריאליסטי של הצורה האמנותית , כדי להגיע אל החומר ההיולי ואל היופי שבתנודה הפסיכית האל ידעית . זוהי הדראמאתיות של האכספרסיוניזם הגרמני והסורריא ליזם הצרפתי והמודרניזם האמריקני : הרחישה המסתורית של התהומיות הנפשית' המםתננת מן המבוכים הפסיכיים לתוך החוויה בעלת הרעיון והמחשבה והצורה—היא המציגה את הנפש ערטילאית , 'משחררת' אותה מז המרות התרבותית שבה . במושג דראמאתיות שלו נוטה המחבר לתפישתם של פיראנדילו האיטלקי וא'ניל האמריקני" וגם לעבודתם הפיוטית של ת . ם . אליוט ובית מדרשו . רק תוך תפישה מעין זו יכול היה , לדוגמה , להכתיר את נפשותיו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי ב'רומנים קצרים' שלו בדראמאתיות המיתית . לעומת זו תובלט האפיות לאו דווקא כסיפור מעשה בלבד , המתרקם על מצע טכני מקיף ורחב , כי אם גם כיסוד התודעה האידיאית הצורתית של האמן . היסוד הםיפו רי שבאפיות מייצג בעיקרו לא את הנפשות הפועלות שברומאן או בסיפור , כי אם את האמן שתיכנן ותיקן את הדמויות על פי תבנית שבאידיאה המתגלגלת בצורה . הסובייקטיביות של האמן משתקפת פה בכוחה האובייקטיבי של המחשבה ההומאניסטית , המייחסת בכלל לאדם יכולת הטיה לעולמו החיצוני והפנימי . בצומת הקולות הנקלטים מתוך המסכת האפית הרחבה והמקיפה , יישמע ביתר עוז קולו של האמן היוצר , המאחד אותה מסכת בתבנית ובמגמה של תרבות . בתפישתו זו מתקרב המחבר מאד אל דרכו הסיפורית של ת 1 מאס מאן , בייחוד לדרך המתפרשת בפרקים הנפלאים על יהודה בן יעקב בספר 'יוסף ואחיו . ' כל ההפקעות וההפשטות האלו , לבטים אכספרםיוניםטיים הם למחבר שנכנס לרשויות האסכולות הספרותיות החדישות . מחפש הוא את האמן המשתמט ממנו והלאה ומתחמק אל בינות שכבות הפרימיטיביות שבמסתרי המעמקים . 'כך אני רואה את הדברים' למד האמן החדיש לומר על עצמו . אולם בספרות החדישה הקיצונית הולד ה'אני' האמנותי ומיטשטש לעומת 'הדברים עצמםי , ראה על פיראנדילו וא'ניל בספרי 'הספרות במשבר הדור'
|
|