|
|
עמוד:12
את היחס בין פיזיות לווירטואליות בעת הפעלת כוח , וכן אתגור מתמיד של המושג ' מציאות' . ( Chia , 1998 ) ברור לחלוטין שיכולות טכנולוגיות משנות את פני הארגון ( מזרחי , ( 1995 בהיבטים של מדרג , של מידור וחיבור , של שיתוף והבחנה ועוד . עם זאת , תורת הארגון טרם גיבשה מענה עדכני ומספק למציאות הגלובלית עתירת הטכנולוגיה ולהשפעות החברתיות המתחדשות בלי הרף . במובנים רבים ההבניה הארגונית נדמית מדדה בסרבול אחר ההתחדשות הטכנולוגית ומתקשה לעכל את השתמעויותיה . בהקשר הצבאי , ההתמודדות הבלתי פוסקת עם אתגרים , העיסוק בשאלות של חיים ומוות והמאמץ להגיע להכרעה מחריפים את שאלת השליטה ואת האיום שבאבדנה נוכח התפתחויות טכנולוגיות וחברתיות . מרכזיות השליטה מקבלת ביטויה בשיטה הצבאית המדגישה סדר , משמעת ומדרג אך גם יוצרת את המגושמות הנקשרת לא אחת לארגון הצבאי . בממד האנושי והארגוני מעוררת החדשנות הטכנולוגית עמדה מעורבת , של יחסי אהבה שנאה : תשוקה אל הבלתי נודע ואל מה שטרם קרה לצד געגוע אל מידה של יציבות , של חזרתיות ושל שיווי משקל ( מה שפרויד זיהה כעקרון העונג ;( מגושמות וקלילות מופיעות אצל אנשים וארגונים בו בזמן . מבחינה זו ההתחדשות הטכנולוגית מפתה ומושכת , אך גם מרתיעה ומאיימת . כפי שציין בן ציון נווה ( 2004 ) בהקשר של צה"ל , לא פעם שמרנות הארגון היא שחוסמת קדמה טכנולוגית או שימוש בטכנולוגיה . נהלים , מחיצות ארגוניות , מדרג וכללי תקשורת מציעים סדר ושיטה , אך גם מסרבלים ויוצרים תחושת ניכור וכפייה . לא פחות עושה זאת האדם , שנמשך לחידוש אך בו בזמן מאוים על ידו . בין הטכנולוגיה לארגון הצבאי נדמה כי בצה"ל ניתן למצוא ביטויים לשיג ושיח שבין צרכים לאפשרויות במפגש עם הטכנולוגיה . לכאורה , בכל הקשור במערכות השו"ב המבצעיות ההשקפה הטיפוסית היא לינארית ופונקציונלית , וההנחה היא כי את הצורך הטכנולוגי מכתיב ' המשתמש המבצעי ; ' תורת הלחימה , מבנה הכוחות וארגונם , תפיסת הפיקוד והשליטה וכדומה — כל אלה מובילים את הפרויקט החל משלב ' אפיון הצורך' או ' הדמ"צ' ( הדרישה המבצעית . ( אולםהנחהזוטעונהבחינהנוספת , שלפיהתרשמותנוחסרה . ראשית , משוםשפעמים רבות יכולות טכנולוגיות חדשות פורסות בפנינו אפשרויות חדשות , מולידות צרכים חדשים ומכתיבות מציאות . שנית , לא פעם מתברר בדיעבד כי הכנסת הטכנולוגיה
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|