מאת הנריקוס אולךנבורג אדון רב כבוד ותהילה , ידיד יקר , כה רבה היתה מורת רוחי בשעה שעקרתי את עצ' מי ממחיצתך זה מקרוב , ממקום פרישתך בריינסבורג' עד שמיד , מששבתי לאנגליה , אני שוקד וממהר , ככל האפשר , לשוב ולהתקשר עמך , לפחות על ידי קשרי איגרות . דעת הדברים הקבועים ועומדים , כשהיא כרוכה בחביבות אדם ובהדרת נימוסים ( שהטבע ושקידתו העניקו לך בשפע רב , ( רב כוח משיבתן כדי כך , שהן מעוררות מאליהן אהבה בלב כל בעלי מעלות המידות , שזכו לחינוך של בני חורין . על כן , הבה , אישי המצוין , נושיט נא זה לזה את יד ימיננו , לאות ידידות בלא כהל ושרק , ונטפח באמונה את ידידותנו זו בלימודים ובשימושים בכל האופנים . על כל פנים , כל מה שכוחי המועט יוכל להועיל לך , הריהו כשלך , והרשני נא ליהנות ממתנות רוחך , במידה שלא ייגרם לך שום נזק . בריינםבורג היתה לנו שיחה על אלוהים , על ההתפשטות ועל החשיבה האינסופית , על ההבדל שבין התוארים האלה ועל ההתאמה שביניהם , על האופן של התאחדות הנפש האנושית והגוף , וגם על יסודות הפילוסופיה של קארטםיום ושל 3 יק 1 ן . אבל מכיוון ששוחחנו בנושאים האלה כאילו מלמעלה בלבד ואגב אורחא , ובינ...
אל הספר