משלחת לחקר כדור הארץ , במסעה מהחלל החיצון אל בטן האדמה , תיתקל במבנה שכבתי . תחילה תחלוף המשלחת על פני מעטפת דקה מאוד של גז דליל המכונה אטמוספרה . עובייה של מעטפת זו הוא כמה עשרות קילומטרים בלבד — כמאית מרדיוס כדור הארץ כולו . לאחר מכן תחלוף המשלחת על פני קרום שעוביו הממוצע הוא 30 קילומטרים . שטחו העליון של קרום זה עשוי בחלקו מחומר מוצק ( יבשה ) ובחלקו ממים ( אוקיינוסים . ( מתחת לקרום נמצאת המעטפת העליונה המשתרעת מעומק של 30 קילומטר עד לעומק של 400 קילומטר . חלקה העליון של המעטפת הוא מוצק , ויתרתה חומר צמיגי ( לבה , ( שלעתים פורץ החוצה דרך לוע של הר געש פעיל . בהמשך המסע תגיע המשלחת למעטפת תחתונה צמיגית , המשתרעת עד לעומק של 2 , 900 קילומטר . בעומק זה כבר תורגש עלייה בצפיפות החומר , בעיקר בגלל כמות גדולה של ברזל שמצויה שם . לבסוף תגיע המשלחת לגלעין כדור הארץ . הרדיוס שלו — כ 3 , 000 קילומטר — הוא כמחצית הרדיוס של כדור הארץ כולו , והטמפרטורה השוררת בו מגיעה עד ל 6 , 000 מעלות צלסיוס . חציו העליון נוזלי , ומרכזו מוצק כתוצאה מהלחץ העצום השורר שם . מבנה השכבות שבו נתקלה משלחת המחקר בתיאו...
אל הספר