א כאמור , שני חלקים עיקריים בה ב'ביקירת כוח השיפוט' י החלק הדן בטיבו של היפה ובהסתעפויותיו ( לרבות הנשגב , ( והחלק הדן בטיבה של התכליתיות אשר בתופעות הטבע , מתוך תשומת לב מיוחדת לתחומו של הטבע האורגאני . בהמשכו של דיון זה עבר קאנט לבירור היחס שבין הטוב לתכליתיות וכן לבירור האפשרות להניח את מציאותו של אלוהים על פי שיקולים של מציאות הטוב' הנשענים על ההערכה של תופעות אשר בטבע ( התכליתיות . ( מה ראה קאנט לצרף אל הדיון על התחום של היפה את הדיון על התחום של תופעות הטבע שיש לראותן בתכליתיות י ברי , צירוף זה מצריך הסברה , מה גם שקאנט עצמו מבחין בין היגדים שיש בהם הערכה לגבי הסובייקט , הם היגדים שעניין להם בהבחנת היפה אשר בדבר , לבין היגדים הדנים בתכליתיות שבדברים עצמם . שוב עולה אפוא השאלה ! מה ראה קאנט לכרוך את הדיון על שני תחומים במערכתה של אותה 'ביקורת' עצמה י כמה צדדים לתשובה על שאלה זו . ב תחילה יש לציין דבר שבמסגרת : כבר ראינו למעלה , כי את ההתאמה שבין התופעה לבין המערכת החוקית שהיא משולבת לתוכה מכנה קאנט—בעקבות המינוח שהיה שגור בדורו—בשם תכליתיות . ההתאמה העולה בקנה אחד עם התכליתיות היא...
אל הספר