פרק תשעה עשר בין בריחת דוד מירושלים לכניסת יהושע לארץ

א . פתיחה ' עם קבלת הידיעה על תחילתו של מרד אבשלום , ממהר דוד לעזוב את ירושלים : ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן ימהר והשגנו והדיח עלינו את הרעה והכה העיר לפי חרב ( שמ"ב ט"ו , יד . ( עם דוד עוזבים עבדיו והנאמנים לו , והם יורדים מירושלים וחוצים את נחל קדרון , לכיוון מדבר יהודה . אליהם מצטרפים גם צדוק והלוויים , הנושאים אתם את ארון האלוהים . מעניין הדבר , שתיאור מעבר נחל קררון מזכיר מאוד את תיאור חציית הירדן בזמן יהושע \ . 1 פרק זה מבוסס על מאמרי 'בחירת ירושלים - "סיפור בבואה" לתיאור הכניסה לארץי , על דרך האבות , אלון שבות תשס"א , עמי . 295-285 . 2 ניתן לראות בזהירות זו של דוד לשלום העיר , מעין 'הפקת לקחים' מפרשת גוב עיר הכוהנים ( עיין : שמ"א כ"א-כ"ב . ( כפרשה זו נהג דוד בחוסר זהירות , כשהערים על אחימלך הכוהן ולקח ממנו את לחם הפנים , בשעה שהמקרא מדגיש : '' ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני ה' ושמו דאג הארמי אביר הרעים אשר לשאול" ( שמ '' א כ"א , ח . ( כתוצאה מכך הומתו שמונים וחמישה כוהנים , '' ואת לב עיר הכהנים הכה לפי חרב...  אל הספר
תבונות