א . פתיחה בשני הפרקים הקודמים עסקנו במלחמת פלשתים ובשני כישלונותיו של שאול , בהקרבת הקרבן בלא שמואל ובעמידה הפסיבית מול הפלשתים . באפילוג למלחמה זו מתאר המקרא את השבועה שהשביע שאול את העם , כשהתחיל במרדף אחרי הפלשתים י ויאל שאול את העם לאמ י ר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם ( שמ"א י"ד , כד . ( מטרתה של שבועה זו הייתה , מן הסתם , רצון לנצל את המומנטום שנוצר עם בהלת הפלשתים ובריחתם - "למען לא יהיו טרודים במאכלם להנקם מפלשתים" ( מצודת דוד . ( אולם , מסתבר שגם כאן נכשל שאול , כפי שנראה מכמה נקודות הנזכרות בסיפור : א . בתחילת הפסוק נאמר : ואיש יעזראל נ געז ביום ההוא ויא ל שאול את העם ... ( שם . ( ביטוי זה מעורר תמיהה , שכן נראה שמשמעותו היא שלילית , בעוד שכאן הוא נאמר בהקשר חיובי - מיד לאחר האמור בפסוק הקודם : " ויושע ה' ביום ההוא את ישראל . " ואכן , רד"ק ראה בביטוי זה פתיחה לקראת הבעיה בהמשכו : "נגש - נדחק , וכן תרגומו אידחיק , כלומר שהיו רעבים כי כבר השביע שאול את העם שלא יאכל עד . 1 על הביקורת המקראית על שבועתו של שאול , עיין : מי גרסיאל , אנציקלופדיה עולם...
אל הספר