דוד נתיב אחד הדברים שאני מנסה להנחיל לתלמידיי הוא הימנעות מקריאה חלקית וסלקטיבית של המקרא . הדוגמה בה אני מרבה להשתמש היא הציטוט מן המשנה : " ארבעה אבות . " ... ומיד מקשה המקשה.- והרי יש לנו רק שלושה אבות ? אך כשמשלימים את הקריאה . "ארבעה אבות נזיקין" - נפרכת הקושיה מעצמה . כשלמדתי לראשונה את ספד ישעיהו , קראנו בפרק ב : ' "בית יעקב לכו ונלכה , " ... והמורה העירה , שזהו המקור לשם ביל '' ו . תמהתי : והרי לפסוק עוד שתי מילים : "באור ה' - " מדוע לא צורפו גם אלה לראשי התיבות ? כשגדלתי קצת , היה המאבק על שחרור יהדות ברית המועצות בעיצומו . הסיסמה "שלח את עמי" התנוססה על שלטים רבים , וגם כאן נקטע הפסוק ונשכח המשכו : "ויעבדני " ( שמות , 'ז כו . ( דוגמה נוספת שמשכה את תשומת לבי - סמלו של בית הספר 'הראלי ' בחיפה . בתוך משולש קטן , על בגדי חקי המבטאים פשטות , מופיעות המילים : "והצנע לכת . " שוב הושמט סופו של הפסוק : "עם אלהיף' ( מיכה ו , ' ח . ( לקט דוגמות זה אינו מקרי . השמטת שם שמים מרעיונות ואידאולוגיות בחברה הישראלית המתחדשת הייתה מגמתית . לצורך זה גם נולד מושג חדש . 'מוסר הנביאים ' - לקט רעיו...
אל הספר