אלי ורפי הם מדריכי "חבורות רחוב" בעיירה צפונית ; אלי הוא יליד מרוקו , ורפי הוא יליד אלג'יר . תחילה מתפתח ויכוח בין השניים על הסיבות לפערים הבין עדתיים , כשדיון זה מלווה בהתייחסויות לתרבות , להיסטוריה שמלמדים בארץ , ולהרכב המשפחות המזרחיות . מתפתח מונולוג של רפי על ההשלכות האפשריות של קיומה וגידולה המתמיד של שיכבת נערים המצויים בשולי הפעילות החברתית . לאחר מכן עובר רפי לדון בשאלות הקשורות לפעולה קולקטיבית מזר חית : האינטליגנציה המזרחית , הפאסיביות של פועלים מזרחים , ואפשרויות השינוי לטווח ארוך . אלי ; הפער הוא ישנו מפני שלדעתי - היה איזה שהוא מחקר , דיברנו על זה הרבה מאוד למה ישנו את הפער החברתי הזה . הגיעו לכאן עולים חדשים שאנחנו יודעים טוב מאוד שהגענו לארץ אנשים לא הכי מלומדים ובאנו עם משפחות ברוכות ילדים , והיה קשה מאוד להתגבר על זה . האבא לא למד , האמא לא למדה . הם הגיעו למקום והתבגרו כאן , התבלבלו מזה שנתת לו את הלשכת עבודה וערי הפיתוח ואת השיכון . לא ידעו בדיוק מה לעשות עם זה , אז התחילו לדרוש הרבה יותר , והמימסד לא יכל לעמוד בזה . דוד : לפי דעתך , הם לא היו צריכים לדרוש ? אלי :...
אל הספר