השיטה החוקתית החדשה עומדת על כרעי תרנגולת , אף שבית המשפט העליון שומר עליה מכל משמר . המרכיב שמאפיין חוקה אמיתית , ונעדר מהחוקה המדומה , הוא שהליך תיקונה מסובך ומורכב יותר מהליך חקיקה רגיל , ונתון לעתים בידיו של גוף אחר או טעון את אישורו ( למשל , אישור במשאל עם . ( "חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו" - הקולב שעליו תלה העליון את החוקה הישראלית - אינו עומד בקני המידה האלה . כיצד ניתן להתמודד עם המצב שבו הוקם המבנה החוקתי המפואר על חולות נודדים , ומילים ספורות בחקיקה של הכנסת , ברוב רגיל , יכולות להעבירו מהעולם ? במקרה אחד , שהתברר בשלהי תקופת שמגר ואשר ברק נותר בו במיעוט , הוא השתעשע ברעיון שבית המשפט יוכל לבטל לא רק חוק אלא אפילו חוק יסוד , על בסיס "עקרונות יסוד" או "עקרונות על" של השיטה . אבל נראה שהרעיון המופרך והמסוכן הזה לא התקבל . כך או כך , אני מטיל ספק בהנחה שהשופט ניחן בכושר מיוחד לאתר - או ביתר דיוק להמציא - את "ערכי היסוד של החברה , כפי שאלה התגבשו במהלך ההיסטוריה של אותה חברה . " אל הספק הזה מצטרף החשש מפני טעויות אפשריות של בית המשפט . ברור מאליו שפוליטיקאים טועים , ועל כך הם נות...
אל הספר