בשלוש השנים שלפני כניסתי למשרד המשפטים פרשו מבית המשפט העליון מטעמי גיל לא פחות משישה שופטים : תאודור אור , דליה דורנר , אליהו מצא , יעקב טירקל , מישאל חשין ואהרן ברק . העליון נותר ללא חוט השדרה שלו . הפעם האחרונה שמונו שופטים לעליון היתה בתקופתו של טומי לפיד , כשנבחרו , במאי , 2004 אסתר חיות , סלים ג'ובראן , אליקים רובינשטיין ועדנה ארבל . בתקופה שציפי לבני כיהנה בתפקיד התנהל אותו מאבק חריף בינה לבין הנשיא ברק בשאלת מינויה של רות גביזון , והליך המינויים נעצר לחלוטין . החילופים המהירים בתפקיד יצרו מן הסתם ציפייה בעליון , שעל הקשיים עם לבני יהיה ניתן להתגבר עם בואו של שר חדש לאחר הבחירות . כך קרה לא פעם כשהשופטים נתקלו בשר בעל דעות משלו . כל שנדרש מהם היה קצת סבלנות , בהמתנה לבא אחריו . הפעם זה לא קרה . ברק ועמיתיו לא עמדו על כך שהמציאות השתנתה . האמון הבלתי מסויג שזכה בו העליון בעבר - פג . בתקופתו של ברק נמתחה על המינויים לעליון ביקורת חריפה , ובמחצית השנייה של כהונתו חלה צניחה דרסטית באמון בבתי המשפט בכלל ובעליון בפרט . ההסתברות להיתקל בשר משפטים בעל עמדות עצמאיות , שיסרב להיות חותמת ג...
אל הספר