גם ביחס לחופש הביטוי חל בתקופת נשיאותו של ברק שינוי משמעותי , והוא החל להיות מתואר כזכות "חוקתית" אף שאינו נזכר בחוקי היסוד . בית המשפט העליון כולל ללא קושי את כל הזכויות הנראות לו במסגרת המושג "כבוד האדם , " אם כי ניתן למצוא בפסיקה לא מעט אמירות בדבר הגבלות שונות על חופש הביטוי . כך , למשל , נאמר כי "חופש הביטוי המוגן אינו החופש לבטא דברי תועבה . " כמו כן , ניתן להגביל את חופש הביטוי בגלל פגיעה בשלום הציבור או אף ברגשות הציבור , אלא שעולות השאלות : מהי פגיעה בשלום הציבור ומי קובע מה הם רגשות הציבור והאם נפגעו . עיון בפסיקה מלמד שלמגבלות הללו על חופש הביטוי אין כמעט משמעות , והניסיונות שנעשו להגביל אותו בהסתמך עליהן נידונו , כמעט ללא יוצא מהכלל , לכישלונות . הכלל בדבר פגיעה בשלום הציבור חל רק אם הפגיעה היא קשה , רצינית וחמורה , ויש בה כדי "לזעזע את ספיה" של החברה . פגיעה ברגשות יכולה להצדיק הגבלה של חופש הביטוי , "אם היא מעל לסטנדרד הסובלנות החברתית , אם יש בה כדי לזעזע את אמות הספים של הסובלנות ההדדית ... פגיעה כזו יכולה להצדיק הגבלה של הביטוי הפורנוגרפי עד כמה שיש בביטוי זה כדי להשפי...
אל הספר