נתברר לאוגוסטינוס שבחבורת המאמינים ההדיוטות של תאגאסטה לא נפתרו בעיותיו . בשלב מסוים הוא שקל ברצינות פרישה להתבודדות במדבר . אבל דבר זה לא היה עתיד להתגשם לעולם . בתחילת שנת , 391 בעת ביקור בעיר הנמל היפו ךגיוס המרוחקת 45 מילין מתאגאסטה , נסמך בעל כורחו כפךסביטר של הקהילה הקאתולית הקטנה . ( רוב הנוצרים בהיפו , נמנו אז עם האמונה הדונאטיסטית ( . נסיונותיו בחיי עיון נסתיימו באופן פתאומי , אך הוא לא יכול היה לסרב . הוא התיישב לעיין בכתבים הקדושים על מנת להצטייד לתפקיד שלגביו חש עצמו בלתי מתאים מבחינת מזגו , נטיותיו ובריאותו הפיסית . הוא שאף להיות נזיר , לא איש כמורה עירוני טרוד , המוקף ללא הרף באנשים חסרי תבונה . הבישוף הזקן שסמר אותו התיר פשרה . בגן שליד הכנסייה בהיפו הוא בנה מנזר . כאן באו לגור עמו כמה אנשי כמורה קשישים שפרשו מעבודתם , אולם עיקר החבורה היה מורכב מאחים שלא נשאו בתפקידים כנסייתיים , אשר קיימו את הכית בעבודת כפיים או על ידי עבודה כלבלרים בשביל האחרים ברציפי הנמל . האחים בהיפו היו הרבה פחות משכילים מחבורת המאמינים ההדיוטות בתאגאסטה , שנתפרקה עם עזיבת אוגוסטינוס , והם שרו מרי...
אל הספר