דוד קרויאנקר המרקם האורבני בעיר העתיקה ויחודו המרקם האורבני בעיר העתיקה נוצר כסינתזה בין שתי מערכות ; האחת , הרשת השלדית , המתוכננת , שמקורה בתקופה הרומית ביזאנטית - אז גם נקבעו ציר הקארדו וציר הדקומאנוס , החוצים את העיר העתיקה כצלב . המערכת השניה היא של סמטאות , שהתפתחו בצורה אורגנית במשך הדורות , בעיקר על ידי האוכלוסיה המקומית , בלי מתכננים ומעצבים , ללא תכנית אב כוללת , אלא כתוצאה מצורכי היומיום ומזמינות הקרקע , כפי שמקובל בערים מזרחיות רבות . למרות הסמטאות המתעקלות והחללים הבלתי סדירים , ישנו סדר , המוכתב על ידי הטופוגרפיה , המבנה החברתי ושילוב בין תחום הפרט לדרישות הציבור . הסינתזה , שנוצרה במהלך השנים בין שתי המערכות הללו , משקפת שחרור מגיאומטריה מוגדרת והתאמה לצרכים משתנים . הפנמה והסתגרות משותפת לבנייני העיר העתיקה , הנטיה להפנמה ולהסתגרות . תכונה זו ניכרת הן במבני קודש ודת והן בבנייה הפרטית למגורים . רחבת הר הבית , למרות ממדיה רחבי הידיים , היא רחבה פנימית , המנותקת מבתי העיר העתיקה באמצעות רצף של מבנים מצפון וממערב , היוצרים , יחד עם חומת העיר העתיקה שממזרח ומדרום , מעטפת חיצ...
אל הספר