רביבו מקברי הקדושים נמצאים בשדה , הרחק מהכפר . הפלאחים נוהגים להפקיד בהם את כלי עבודתם למשמרת , בהאמינם שאיש לא יעז לגעת בהם . החפצים המופקדים שם רבים ומגוונים : הם כוללים כלי בית , מחרשות , יבולים חקלאיים , ואפילו בהמות . לא רק החפצים המופקדים במבנה זוכים להגנת הקדוש , אלא גם המקומות הסמוכים . מסופר על אדם שגנב קטניות מקבר אחד השיחיים ונענש במחלת עור קשה , עד כי פצעיו דמו לקטניות . מלפפונים שגנב נער משדה סמוך לקבר שיח' חמדן הפכו לנדל ארסי . עוברי אורח שנטלו שמן מקבר שיח' סנאת בחברון כדי לטגן ביצים , נענשו בחומרה : ברגע שיצקו את השמן למחבת , הפך השמן לדם . הם מיהרו להשיבו למקומו ומיד שב השמן לתקנו . ילדה שמשחה את שערותיה בשמן מקברו של הקדוש עבד אל סאלם , נתקפה בעווית בצווארה . גנבים שביקשו לגנוב עזים חדרו למערה ( ליד קבר שיחי הוואס ) ששימשה מכלאה לעזים . תחת העזים ראו הגנבים לפניהם סלעים שונים , אך מיד כשעזבו את המערה שמעו את פעיית העזים . כל אימת שנכנסו למערה ויצאו ממנה חזרה התמונה על עצמה . לבסוף נואשו מכוונתם ועזבו את המקום . על מקרה שארע לו בילדותו סיפר המוכתר של שועפת : " אחדים מת...
אל הספר