בשנת 48 החליט פאולוס לבקר את הקהילות שקמו במסע ההטפה הראשון , שהיו עדיין בראשית דרכן ושלבי גיבושן . פאולוס הציע לבר נבא לצאת עמו שוב , והלה ביקש שיוחנן מרקוס , בן אחותו , יצטרף אליהם כדי שישמש משקל נגד לדעותיו הקיצוניות של פאולוס . בעקבות התנגדותו של פאולוס , בר נבא ומרקוס עזבוהו לצמיתות , ושבו לקפריסין . במקום בר נבא נצטרף לפאולוס סילא , אחד מן השניים ששלחו יעקב ופטרוס מירושלים לאנטיוכיה עם "תקנת השליחים . " שילא היה , כנראה , תמים דעים עם פאולוס , ושוב לא נפרדו . פאולוס וסילא עברו שוב בערי סוריה , קיליקיה ואסיה הקטנה , אותן הכירו במסע ההטפה הראשון . בכל הערים שבהן ייסד פאולוס קהילות נוצריות , הוא הראה את " תקנת השליחים" בלגיטימציה לביטול המצוות המעשיות מן הגויים הנטבלים , והדבר הקל על הצטרפות לדת החדשה והעלה את מספר הנטבלים . פאולוס הגיע שוב — והפעם ביחד עם סילא — לדרבי ולליסטרה , שכבר נוסדו בהן קהילות נוצריות במסע ההטפה הראשון . בליסטרה נלווה אליהם טימותיאוס , ומשם הם עברו לצפון — לפריגיה ולגלטיה . הוא נמנע מלהגיע לערי מערב אסיה הקטנה , שבה רבו מתנגדיו מקרב היהודים ועבר למוקדון , צע...
אל הספר