סילבינה סוסנובסקי וגילברט הרברט חיפה של תחילת שנות העשרים היתה עיר קטנה , שהשתרעה על פני העיר התחתית ושכונות אחדות בהדר הכרמל ( הרצליה , טכניקום , נחלה , מצפה ועוד , ( שאוכלוסייתה מנתה 24 , 000 נפש . המראה הארכיטקטוני היה מורכב מארכיטקטורה ערבית ספונטנית ים-תיכונית , וכן מארכיטקטורה דתית , שבאה לידי ביטוי בכנסיות , מנזרים ומסגדים . המושבה הגרמנית היתה דוגמא יוצאת דופן באותם הימים , לרובע אורבני מתוכנן היטב . רבים ניבאו לחיפה עתיד מזהיר , החל מהרצל שראה אותה בחזונו כמרכז תעשייתי ומסחרי גדול , המשך בלורד מלצ'ט , וכלה בארכיטקט ריכרד קאופמן , שקיווה להפוך את חיפה למרכז מסחרי שישרת אזור מגורים נרחב . הוא הציע להכין תכנית בניין ערים שתנחה את התפתחותה באופן זה . הוא בעצמו התקין תכנית שהעניקה לחיפה אופי של " עיר גנים" באזור "הדר הכרמל" דהיום . התכנון תאם את הנתונים הטופוגרפיים של המקום , והיה מיועד למגורים משולבים עם אזורים ירוקים . באותה תקופה נוסדו גם השכונות נוה שאנן , ( 1922 ) בת גלים ואחוזה . ( 1923 ) הגישה הארכיטקטונית שאיפיינה את הבניינים עד שנות העשרים היתה לקטנית ( אקלקטית . ( בשנות...
אל הספר