יוסי בן ארצי ערב מלחמת העצמאות היתה חיפה עיר מעורבת , ובה אוכלוסיה של 128 , 000-כ נפש . 52 $ מהם היו יהודים 6-ו ל 48 ערבים . להרכב דמוגרפי זה היתה חשיבות לא רק במובן הכמותי , כי אם בעיקר במובן האירגוני והגיאוגרפי . בתוקף ההתפתחויות ההיסטוריות , נוצר מערך מגורים שהיקנה ליהודים בחיפה יתרון חשוב . ערביי העיר , שמנו 62 , 000-כ איש , התפרסו ברצף גיאוגרפי לאורך הרצועה הנמוכה של ההר , משכונת חליסה במבואות המזרחיים של העיר - ועד לעין-הים במערבה . רק בחליסה ובאזור רח' עבאס , העפילו שכונות הערבים עד למדרגה התיכונה של הכרמל . בגרעין העירוני שב"חיפה העתיקה" הצטופפו כמחצית מערביי חיפה , על מפקדותיהם . האוכלוסיה היהודית תפסה את מדרגת הדר הכרמל , את רכס הכרמל ואת נוה שאנן , וכן היו לה מובלעות בבת-גלים ובמרכזים המסחריים שבעיר התחתית . היהודים היו ציבור מאורגן , תוסס ויעיל , שהפגין כושר פעולה וגיבוש . האוכלוסיה הערבית , לעומת זאת , היתה מפולגת לעדות ומיעוטים שונים , וכוחותיה כללו בעיקר כנופיות מתנדבים . הנסיונות לארגנם ולאמנם לא הצליחו - למרות תמיכה מאסיבית בציוד ובכסף - מדמשק . המשמעת הפנימית היתה ירו...
אל הספר