הצידה , הוא התעורר בשל לחץ החבל בצווארו . כך ניצל את כל שעות היום לתפילה . הוא הקפיד לדקדק בכל פרט בחייו . אחת הדוגמאות לכך מובאת בידי עלי זע'ייר בספרו "הכפר ירכא וסביבתו : " מספרים שבעת היותו בחצר בית התפילה בח'לוואת אלביאדה , חלף גדי לידו . זמן קצר אחר כך בא אליו בעל הגדי ושאל אם ראה גדי . משנענע בראשו בחיוב , שאל בעל הגדי אם שערו של הגדי היה גזוז ( כדי לוודא שהגדי אמנם שלו . ( השיח' ענה לו שהצד של הגדי שאותו ראה היה אמנם גזוז . השיח לא הרשה לעצמו לומר , שכל שערו של הגדי היה גזוז , מאחר שלא ראה את הצד השני . שיח' עלי פארס נפטר בשנת 1753 תוך כדי תפילה , בעת ששהה בחברת כמה אנשי דת . הוא היה רווק ולא הקים משפחה . תושבי ירכא רצו להחזירו לכפרם ולקוברו שם , ופרצה מחלוקת בנוגע למקום הקבורה . ראש העדה באותה עת , שיח' מחמוד נפאע מבית ג'ן , הכריע בעניין וקבע , שהשיח' יקבר בג'וליס , שבה התגורר רוב ימיו וכן בזכות קרבתו למשפחת טריף . בטקס ההלוויה שלאחר התפילה , הודיע ראש העדה שהוא מוותר מרצונו וביוזמתו על ההנהגה הרוחנית של העדה לזכותה של משפחת טריף , שהיתה משפחה קטנה מאד באותה עת . שיח' מוחמד טרי...
אל הספר