בית־הכנסת הקדום במרות

מרות נזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו כישוב המציין את הגבול הצפוני של הגליל בשלהי ימי בית שני ( מלח' ב , כ , ו , ( וכאחד הישובים אשר בוצרו במלחמה הגדולה ברומאים ( שם , ג , א , ג ; חיי יוסף לז . ( סקר וחפירות שערך במקום המחבר בשנים 1981 1986 ( מ 1984 בשיתוף עם עמנואל דמתי , ( מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים , העלו שפע של ממצאים המחזקים את הצעת הזיהוי , תורמים לידע על ישובי הגליל היהודיים ולמחקר בתי הכנסת ( ובתי המדרש ) בכלל . בחורבה אותרו שרידים הקשורים למערכת הגנה , הכוללים קטעי חומות , חפיר גדול חצוב בסלע ומערכות מסתור . יתכן שראשיתה של מערכת התגוננות זו בימי בית שני . אפשר גם שהימצאות מערכות המסתור כאן מלמדת על כך שראשית השימוש בהן היה בגליל , וממנו הן התפשטו לדרום הארץ . על סמך עשרות מטבעות ( מתוך כ , 100 ו שנמצאו בסקר ובחפירה ) עולה , שהישוב במקום נוסד במאה השניה לפסה"נ , קרוב לוודאי בתקופה החשמונאית . כלכלתו הושתתה בעיקר על גידול זיתים להפקת שמן וכרמי יין , גידול תבואות הערות מרות נמצאת בשטח אש , והכניסה אליו בימי חול מחייבת קבלת רשות מצה"ל . ו . לפרשת הגילוי והזיהוי ראה : צ . אילן " ,...  אל הספר
הוצאת ספרים אריאל