היצירה הספרותית בצפת במאה הט"ז מפתיעה בעושרה ובגיוונה . תוך שנים מעטות נכתבו בה ממיטב היצירה ההלכתית והפייטנית בכל הדורות . בצפת נכתב הקובץ ההלכתי החשוב ביותר , "שולחן ערוך" מאת ר' יוסף קארו , והיא גם מקום כתיבת קבלת האר'יי . צפת היא מקור לספרות המוסר הקבלית , ובה ביאורים לתורה , אנתולוגיות והנהגות . בצפת נכתבו פיוטים מהיפים והמקובלים והנפוצים ביותר עד ימינו בעיקר בקבלת שבת ובשבת . בצפת — לראשונה בספרות ישראל — נכתבו יומנים מיסטיים והיא מקור לעדויות רבות על פועלן של נשים חולמות , מתנבאות ואחוזות דיבוק . עושר הסוגות הספרותיות בצפת , רמתן ועוצמתן מעוררים השתאות . יש בהן כדי להזכיר את היצירות היהודיות מימי התנאים והאמוראים , וכן באשכנז ובספרד בימי הביניים . אך אלה נכתבו , רובן ככולן , במשך שנים ארוכות ולא בזמן כה קצר , כמו בצפת . יהודי צפת שגורשו מספרד ומפורטוגל ראו באסונם סימן לימות המשיח . בין תושבי צפת במאה הט"ז רבו המושכים בעט סופרים , שהאמינו כי בכוח המלה הכתובה לשנות סדרי עולם ולקרב את הגאולה . הם קיוו , על פי מסורות מדרשיות וקבליות , שהמשיח יופיע בגליל . בצפת נצטרפו בעלי הלכה ובראש...
אל הספר