בגזירות אנטיוכוס מספר בין השאר גם ספר 'עלית משה , ' פרק ח . אמנם , אין זה ספר בן זמנם של המאורעות , הוא נתחבר כנראה בשנות הארבעים של המאה הראשונה לסה"נ , שהוא כמאתיים שנה לאחר פרוץ המרד במודיעין , אבל היא מן העדויות הקרובות בזמן לאחר ספרי החשמונאים . כפי שנראה להלן , תואמת עדות זו את האחרות ומבהירה אותן , הדברים כתובים בקיצור , אבל בכשרון רב , והם נותנים ביטוי חי וחזק לרדיפות אנטיוכום אפיפאנם . והרי ההקבלות : ' ובאו עליהם נקם וזעם אשר לא היו להם למן העולם ועד היום הזה , כי יעיר עלי הם מלך מלכי הארץ ומושל כביר כח , אשר המחזיקים ב ( מצות ) מילה על עץ יתלה א ) . ואת הממרים יענה ושלחם אסו רים אל משמר ונשיהם לאלילי הגויים תנתנהב ) ובניהם הצעירים בידי רופאים א ) חשמונ"א א , מח : ולהניח את בניהם בלתי מולים . שם , שם ס—סא . ואת הנ שים אשר מלו את בניהן המיתו על פי הפקודה . ויתלו את העוללים בצואריהן ואת בני בתיהן ואת המלים אותם ( תמי- תו !( קדמוניות יב ה , ד הוא אסר עלי הם למול את בניהם . 206 רמז לבת קול של נבואה , ששמע יוחנן כוהן גדול . 207 הבטחה שהכהונה הגדולה תשאר במשפחת יהויריב עד עולם...
אל הספר