ג. האכסטאזה

באכסטאזה המסתורית מתאחדת הנפש עם היאחד / היא מתנשאת על החשיבה ' * " כי החשיבה תנועה היא' ואילו האחד שרוי בחוסר תנועה מוחלט . החשיבה היא ריבוי ' שהרי קיים הנושא החושב והמושא הנחשב' היודע והנודע' אולם היש 1 3 , 4 . 34 1 3 , 5 . 35 IV 9 , 5 ; V 8 , 4 . 36 V 3 , 2 . 37 V 8 , 4 . 38 1 6 , 9 ; IV 4 , 2 ; IV 8 , 1 ; V 3 , 1-6 ; VI 7 , 35 . 39 V 5 , 6 ; VI 7 , 34-35 ; VI 9 , 7 . 40 העילאי ביותר הוא האחד המוחלט . את המצב התכליתי של הנפש' בו תתאחד עמ האחד' אין לתאר ולהביע במלימ . את המצב הזה אפשר אך לחיות' להתנסות בו' ולא להגדירו . פלוטינוס בעצמו התנסה במצב של אכסטאזה כעין זו ארבע פעמימ' כפי שמוסר לנו פורפיריוס . " אפשר להצביע על הדרך המוליכה לאכסטאזה כעין זו' אולם אותה עצמה אי אפשר לתאר . 12 את מעמד האכס טאזה ניתן לתאר רק בדרך השלילה : הנפש שהגיעה למצב זה היא ללא צורה' אינה מודעת עצמה' משוללת כל תנועה . היא חסרת מאוויים' תשוקות' תבונה ומחשכה . « במצב זה אפילו הביטוי התאחדות עם האל אין להבינו כפשוטו' שהרי יש בו מעין צירוף של שתי הוויות . במצב האכסטאזה זהה הנפש עם האל' היא והאל אינם יחד' הם אחד ...  אל הספר
מוסד ביאליק