ב. השכל (voũç)

השכל הוא עצם לא גשמי נצחי ' הקיים מכוח קיומו של האחד' והוא החוליה האמצעית של המערכת ההיירארכית היסודית.- האחד' השכל' הנפש . * 4 בטרם ניגש לתיאור ה'עולם השכלי' מן הדין שנסביר קודם את מושג האצילות ( האמאנאציה ' ( שנתקשר בפלוטינוס . השם אמאנאציה-בלאטינית מקורו emanare ) - להאצל ) והונהג אך במאוחר . הוא קשור בביטוייו הציוריים של פלוטינוס . V 1 , 8 ; V 5 , 9 . 35 Plato , Resp . 509 b . 36 i % q . ; Eth . Eud . 1218 a . 37 \ cf . Arist . De anima 404 b 16 sq . ; Met . 987 b 20 sq , ; 1091 b 24 sq . ; cf . Plato Epist . VI , VII . 38 ר' עמ' -46-45 . 39 ר' עמ' . 43-41 Cf . Diog . Laertios V 1 I 1 24 sq . ; cf . A . Delatte , La vie de Pythagore , 1922 , p . 124 . 40 sq . ; 198 sq . . 41 ר' עמ' . 42 . 62-60 ר' . 60-57 . 43 פורפיריום , חיי פלוטינוס . 23 1 6 , 9 ; V 4 , 2 ; V 6 , 6 ; VI 6 , 8 ; VI 7 , 40 . 44 הלה דן בתכונת הגודש ( vneQ 71 ? SjQe g ) של המוחלט והיאצלותן ( זרימתן QSIV , ( anoQQeiv של ההוויות הנחותות ממקורות נעלים יותר או מהראשית . 45 לתהליך זה קראו אמאנאציה ( אצילות . ( וכך מכוח ...  אל הספר
מוסד ביאליק