אין הדברים אשר נאמרו עד כה באים לקבוע , כי מושג המציאות של אקסנפלד מוגבל בממון כשלעצמו . ודאי שאין הם באים לסמן את תפישתו של אקסנפלד ביחס ה'נכון' או האמיתי אל המציאות כרדיפת ממון לשמה , ומה גם בדרכי מרמה . אדרבא , רדיפת הממון לשמה , ובייחוד בדרכי מזימה ושקר , אופיינית ב'שטערנ טיכל' ובשאר יצירותיו של המחבר לדמויות השליליות ביותר : לרביים החסידיים ולשאר נוכלים — מיני כלי קודש מזויפים ( ה'ירושלמי' הכוזב , ( פרנסי קהל חומדי משקה ובצע , או אף קלי עולם ושקרנים מופלגים מעולם המסחר והקבלנות כגון ליפא לוויט ( הנאשם בעקיפין גם בזימה , באחיזת עיני הבריות ובהוצאת שם רע לישראל בין גדולי הממלכה . אגב , אקסנפלד טורח לקבוע קויגבול ברור מאוד בין קבלני הדור הישן , כגון לוויט , שלא היו אלא חלק של החברה המסורתית , לבין הקבלנים החדשים כגון אוקסמן ומארגוסין , המתנגדים לחברה המסורתית . ( כנגד אלה , מעמיד אקסנםלד את תמונת השליטות התרבותית של המערב , כפי שהוא נגלה למיכל בעת שהותו בברסלאו , על כלכול הוגן , מאופק וצנוע מאוד של ענייני התשלומים והממונות . בשעה שמזמין מיכל את מארחיו , היהודים האשכנזים , ל'ליביכס ג...
אל הספר