ה'שטערנטיכל / שביס הפנינים , שהיה תפארת לבושה של בת ישראל במזרח אירופה שלפני הזמנים החדשים , זכה לזיכרון ספרותי בולט . אותו קישור מצח של קטיפה , מרוקמת פנינים ואבנים טובות וכן חוטי זהב או כסף כמידת הישג היד , היה הפריט הצבעוני , היקר והמבוקש ביותר במלתחתה של 'אשה עבריה' בת הימים ההם . היה זה הסמל העיקרי שביטא את שינוי הסטאטוס של האשד . בת המעמד העליון או הבינוני עם כניסתה לחופה והיותה ל'בעלת בית' ( נערה בתולה לא היתה נוהגת להתקשט ב'שטערנטיכל . ( ' כמו כן סימן ה'שטערנטיכל' — על פי גודלו , כמות האבנים הטובות וקישוטי הזהב שבו וכוי — את המעמד החברתי הכלכלי של המשפחה כולה . שוויו עשוי היה להגיע לאלפי רובלים , בימים שבהם הקנה סכום כזה לבעליו מעמד של סוחר וגביר בעמיו . ממילא ייצג ה'שטערנטיכל' את המהימנות הכלכלית של המשפחה ושימש עירבון רצוי ובסיס למשיכת מזומנים . היה זה 'חפץ ירושה' מובהק . נשים ציוו את ה'שטערנטיכל' שלהן לבנותיהן , או העבירו אותו לידיהן עם נישואיהן כחטיבה נכבדת מנדונייתן . בקרב משפחות מתרוששות הותר הקישור המרוקם וחלקיו פוזרו בין בנות , כל 1 ת ונכדות כשרידי מורשה אחרונים של...
אל הספר