א. 'אשמת שומרון' בעיני יוצרה

' מבחר הגיוני וחזיונותי , " 'מחברתי הגדולה והנפלאה — ' בכינויי שבח והפלגה אלה וכיוצא באלה כינה מאפו את יצירתו הרומאניסטית הגדולה האחרונה , ' אשמת שומרון / בדברו"בה באיגרותיו ובהתבטאויותיו הציבוריות . אמנם , מאפו נהג להעתיר שבחים על כל יצירותיו , אך אין ספק שאת האחרונה שבהן החשיב ביותר , ובה ראה את פיסגת יצירתו . הוא העדיף אותה לא רק על פני 'עיט צבוע , ' הרומאן העוסק בהווי ה'נמוך של יהודי מזרח אירופה בני הזמן , תוך שימוש מכוון בדיקציה נמוכה במידת מה מזו המקובלת בכלל יצירתו ובלשון פחות 'טהורה' וצחה מזו שבזכותה נתפרסם כאחד המליצים העבריים הגחלים ביותר , - אלא גם , ובמיוחד , על פני 'אהבת ציון , ' רומאךהביכורים רב המוניטין , שבו ראו ורואים אחרים ( חוץ משלושה ארבעה יוצאים מן הכלל ) את הישגו העיקרי . אכן , היתד . זו ההכרה בעדיפותה של 'אשמת שומרון' על פני 'אהבת ציון' דווקא , שאותה ניסה מאפו בכל כוחותיו לעשות לנחלת כל האישים הספרותיים , לטעמם עמד בקשרי התכתבות , וכן לנחלת ה'ציבור הספרותי' העברי כולו . רצונו לקבוע הכרה זו בלב הרבים דחק בו , ולא הניחו להתאפק אפילו עד להופעת הספר בדפוס . כבר בשנת ...  אל הספר
מוסד ביאליק