בין כמופת חי , שנועד לשימוש שבחיקוי , ובין כדוגמה לימודית נאה לסגנון שאבד עליו הכלח , הוכר תיאור בית לחם במשך יותר ממאה שנים כפיסקה יציגה לאמנות התיאור של מאפו . לא יהיה זה אפוא בלתי מוצדק להשתמש בה — בעצם , בתמונה קטנה מתוכה — כנקודת מוצא לעיון קצר הבא לעורר את הדעת — על פי בדיקת תבנית סגנונית תיאורית אחת וגלגוליה ב'אהבת ציון' — על דרך הצגת המציאות בסיפורי מאפו ועל השימוש הנעשה בהם בלשון לצורך הצגה זו . המדובר בתמונה הקטנה של בריכות שלמה ותעלותיהן , שבה הביא מאפו את הקטע התיאורי הקצר לשיאו ולסיומו . כשאנו דנים בתיאורי מקומות בסיפורים המקראיים של מאפו , יש להביא בחשבון קשרים אפשריים בין הטקסט לבין המקור החיטוב ביותר ( אחרי המקרא עצמו ) שהשתמש בו המחבר בבניין התבניות הנופיות שלו — הלכסיקון המקראי הגיאוגראפי של שלמה לוויזון ( בעל 'מליצת ישורון , ( ' 'מחקרי ארץ' ( ראה אור ב . ( 1819 לעתים לא רחוקות מתגלה , שהמיבנה של התיאור מבוסס ישירות על הערך המתאים בלכסיקון , ללא סטייה כמעט מן הסדר שנקבע בו . תיאור בית לחם ושדותיה , שאנו דנים בו , הוא דוגמה מובהקת להסתמכות ישירה זו של מאפו על 'מחקרי א...
אל הספר