ו . התפתחות התאטרון הנאו לטיני המחזות המקוריים הראשונים שחוברו בהשראת התאטרון העתיק נכתבו והוצגו בשפה הלטינית ( רומית ) בארצות שונות באירופה המרכזית והמערבית , לרבות צרפת . המונח 'מקוריים' יאה להם , מפני ששוב לא היו אלה תרגומים או עיבודים של מחזות ישנים ; היתה בהם , בייחוד בהתחלה , תערובת אופיינית של יסודות עממיים שבאו היישר מתאטרון ימי הביניים עם יסודות חדשים , מלומדים יותר , כלומר הומניסטיים . המחזות הללו לבשו צורות שונות ומשונות , החל בדיאלוג הפשוט ובמחזה הלקח וכלה בטרגדיה ובקומדיה הרציניות . נושאיהם נלקחו תחילה מן ההיסטוריה של העולם העתיק , ולאחר זמן לא רב גם מן ההיסטוריה המודרנית ; הם עסקו בשאלות של מוסר ופוליטיקה בכל הזמנים , ובתוך כך ביקשו לרמת על ענייני דיומא . נושאים דתיים וחילוניים שימשו זה בצד זה באותם מחזות , ובהם גם מחזות תנ"כיים . והיו מחזות סאטיריים שעסקו בפולמוסים ציבוריים מכל הסוגים . התאטרון החדש הישן הזה הושפע ממחזות הנס , ובייחוד ממחזות המסתורין ומחזות הלקח , ועד ערב שקיעתו הסופית באמצע המאה הט"ז לא הכיר ברבים מעקרונות התאטרון הקלסי , ועל כל פנים לא שש לאמצם לעצמו :...
אל הספר