פרק חמישי מרכיבי הסטיגמה - באר שבע כסמל לנחשלות עירונית בשנות השבעים והשמונים

בהשוואה לממוצע התכונות הישראלי , נמצאת באר שבע מתחתיו במרבית התכונות . בשלושת המימדים העיקריים שנבדקו בעבודה זו ג הסטאטוס הכלכלי , תנאי מגורים ומשפחה , ותק בארץ ויבשת מוצא - נמצאת באר שבע מתחת לממוצע הארצי . לכן ניתן להגדיר את באר שבע כעיר פיתוח . אולם , נעשה עוול לעיר אם נסווג אותה בקבוצה אחת עם יתר ערי הפיתוח בישראל . באר שבע היא עיר ביניים - בין ערים חדשות לבין ערים ותיקות בישראל . אין בבאר שבע אוכלוסייה הומוגנית כבמרבית ערי הפיתוח בישראל . להפך , [ " . ] העיר מושכת אליה אוכלוסייה של ילידי ישראל ויוצאי ארצות אירופה ואמריקה , יותר מכל שאר ערי הפיתוח בישראל ( יהושע כהן מסנגר על באר שבע של שנות השבעים ב"ספר 1 באר שבע . ( " על פי מפקד האוכלוסין והדיור של שנת , 1972 באר שבע היתה העיר הרביעית בגודלה בישראל - לכאורה מימוש החלום של מייסדי העיר , אלא שבאר שבע של ראשית שנות השבעים היתה רחוקה במהותה מ"שלוש הגדולות . " יהושע כהן מבקש נואשות לחדד את ההבדלים האובייקטיביים שבין באר שבע לערי הפיתוח האחרות ולהכיר בהם , והוא עושה זאת באמצעות הבלטת נוכחותה של אוכלוסייה אירופית הפועלת באוניברסיטת בן גו...  אל הספר
כרמל