אהרנסון חזר ארצה ממסעו הארוך דרך ברלין , וינה ורודוס בסוף מאי . 1910 מעשהו הראשון היה עלייה לחרמון לשם חיפוש דגני בר . בשלהי הקיץ התפנה להקמת תחנת הנסיונות בעתלית . הוא נתמנה מנהל התחנה גם על ידי 'הוועד להקמת תחנת ניסיון בארץ ישראל' בברלין ( היוזם הציוני של המפעל ) וגם על ידי ועד הנאמנים הניו יורקי ( נותן האמצעים למעשה . ( המגע עם ברלין נתקיים באמ צעותו של וארבורג . מזכירת הכבוד של ועד הנאמנים האמריקני היתה הנרייטה סולד . הקורספונדנציה המדעית והמקצועית התנהלה לרוב עם פרופ' מוריס לב , והוא מילא את מקומה של סולד בעת מחלתה הממושכת . לאהרנסון ניתנה למעשה יד חופשית . פרופ' לב ביקשו מזמן לזמן , שלא יפרוץ מהמסגרת המקובלת של תחנות נסיונות והזהירו , שיאיט בפרסום מסקנות בדפוס . בדיעבד קיבל לב את דינו של אהרנסון , ולעתים היה מוסיף מכספו לתקציב התחנה . איזור עתלית נבחר על ידי אהרנםון לא רק בגלל קרבתו לזכרון יעקב' אלא גם בגלל הקרקע' שהיתה מגוונת בטיבה אך רובה זיבורית . את עיקר הניסויים ראה ב'יצירת זני תבואות המתונים בתביעותיהם מהקרקע ... תוצאות יפות , שיתקבלו בקרקעות זיבוריות' עתידות לשכנע יותר מי...
אל הספר