מגמת פנינו בריון זה היא התבוננות בקלסתר פניה הרוחני של החסידות בפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ובימי גזרות ת"ש-תש"ה . אולם לצורך התבוננות זו עצמה אין מנוס מהזדקקות למעמדה של הגלות בעיניהם של ארמו"רים חשובים במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , ובמיוחד לספר "שפת אמת" לר ' יהודה לייב מגור , שהשפיע רבות על מורי החסידות וסופריה בימיו ולאחריהם . יש לזכור , כי לפי מסורות ספרותיות אצל ראשי החסידות , למונח "גלות" כמה משמעים . פעמים הוא מציין גורלו המיוסר של עם מפוזר בארצות לא לו , ויש שמשמעה של גלות הוא מציאות יומיומית עגומה , נישול כלכלי , עת צרה , רדיפות , גזרות רעות ופורענויות שונות . המונח "גלות " משמש גם כמלה מושאלת למצב משובש , כגון גלותם של שלומי אמוני ישראל בין אפיקורסים שפרקו את עול התורה . הוא הרין ארץ ישראל , בית המקדש , וכמו כן חוץ לארץ , ' הנתפסים גם במטפורות למעמדים רוחניים , מופשטים , כפי שמצינו , למשל , אצל ר ' יחזקאל מקאזמיר ( נפטר בשנת , ( 1856 מתלמידיו של ר ' יעקב יצחק , "היהודי הקרוש" מפשיסחא : "כי מי שהוא עובד השם יתברך יש לו בביתו גם כן בחינת ארץ ישראל" . בשם ר' מרדכי...
אל הספר