א. "שלא ידחקו את הקץ... שלא בזמנו ע"י תפלה ורחמים" ("נצח ישראל," פרק כד)

מגמת פנינו בריון זה היא התבוננות בקלסתר פניה הרוחני של החסידות בפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ובימי גזרות ת"ש-תש"ה . אולם לצורך התבוננות זו עצמה אין מנוס מהזדקקות למעמדה של הגלות בעיניהם של ארמו"רים חשובים במאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים , ובמיוחד לספר "שפת אמת" לר ' יהודה לייב מגור , שהשפיע רבות על מורי החסידות וסופריה בימיו ולאחריהם . יש לזכור , כי לפי מסורות ספרותיות אצל ראשי החסידות , למונח "גלות" כמה משמעים . פעמים הוא מציין גורלו המיוסר של עם מפוזר בארצות לא לו , ויש שמשמעה של גלות הוא מציאות יומיומית עגומה , נישול כלכלי , עת צרה , רדיפות , גזרות רעות ופורענויות שונות . המונח "גלות " משמש גם כמלה מושאלת למצב משובש , כגון גלותם של שלומי אמוני ישראל בין אפיקורסים שפרקו את עול התורה . הוא הרין ארץ ישראל , בית המקדש , וכמו כן חוץ לארץ , ' הנתפסים גם במטפורות למעמדים רוחניים , מופשטים , כפי שמצינו , למשל , אצל ר ' יחזקאל מקאזמיר ( נפטר בשנת , ( 1856 מתלמידיו של ר ' יעקב יצחק , "היהודי הקרוש" מפשיסחא : "כי מי שהוא עובד השם יתברך יש לו בביתו גם כן בחינת ארץ ישראל" . בשם ר' מרדכי...  אל הספר
מוסד ביאליק