כאן המקום להטעים , כי תביעת הציות המוחלט לחכמי התורה בין בנוסחה הקדם חסירי בין בנוסחה החסידי , הייתה לה על מה לסמוך . בראש ובראשונה היא נשענה על הכתוב ( דברים יז , יא : ( "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל , " שלפי רש"י ( על סמר הנאמר בספרי : ( "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין , וכל שכן שאמר לך על ימין - ימין ועל שמאל - שמאל . " הרמב " ן הרחיב את פירושו של רש " י והחריפו : וענינו , אפילו תחשוב בלבך שהם טועים ... תעשה כמצותם ... תאמר : כן צוה האדון המצוה על המצות , שאעשה בכל מצותיו ככל אשר יורוני העומרים לפניו במקום אשר יבחר , ועל משמעות דעתם נתן לי התורה , אפילו יטעו . הוא ממחיש את הנמקתו הרעיונית בדוגמה היסטורית קלאסית - ציותו של רבי יהושע בן חנניה לרבן גמליאל ריבנה , נשיא בית הרין שנים מעטות אחרי חורבנו של הבית השני , שמצא את גילויו במחלוקת על קביעת המועדים . לפי המסופר במסכת ראש השנה נכנע רבי יהושע קבל עם ועדה לציוויו של רבן גמליאל והתייצב בפניו במקלו ובמעותיו ביום שחל בו , לפי דעתו של רבי יהושע , יום כיפורים . הרמב"ן מוסיף שם לדבר בחשיבותו של הציות להוראותי...
אל הספר