פירושו של אליעזר צווייפל אינו מעיד אלא על בעליו , שאילו היה בודק את ספרי הדור ומסביב להם , היה מרכיב את הגנתו על החסידות בדרך שונה לחלוטין . ועל אחת כמה וכמה חכמים שבאו אחרי צווייפל , שאילו נתפנו לבדוק את ספרי הדרוש והמוסר בדרך שיטתית ומדוקדקת , היו פני חקר החסידות שונים , ולדעתי קרובים יותר לאמת ההיסטורית . הדברים אמורים גם בהערכת מעמדו של לימוד תורה במסכת רעיונותיהם של מורי החסידות הראשונים , שמצאה את ביטויה החותך במאמרו של יוסף וייס 'תלמוד תורה לשיטת ר' ישראל בעש"ט' : < ועיקריה הן : ( א ) המקובלים עד לחסידות קיימו בדרך כלל סדר מתוכנן , שהסדיר שני העניינים , עניין הלימוד ועניין הדביקות כשתי ממלכות שאין אחת נוגעת בחברתה , הם קבעו זמנים ידועים ללימוד תורה וזמנים ידועים לדביקות ( שם , עמ' ; ( 153 ( ב ) סדר זה 'מתמוטט עם עליית מושג הדביקות של החסידות , ' מושג המתייחד בה מן 'הקבלה הקלאסית' בשלושה : הוא 'טעון מטען אימוציונאלי מוגבר' ומקיף כל התחו שים , 'ובעת שמעלים עשן מעלים ריח טוב בתורה , ומחשבה טובה מצורף למעש"ן ... כי הכל הולך אחר המחשבה . ' בהתאם למוסר הכפול , שהיה מקובל על מורי החסי...
אל הספר