על מידת התפשטותה של ההוראה האמורה וחשיבותה בתולדות האמונות והדעות במזרח אירופה בימי צמיחת החסידות וראשית כיבושיה , יוכיחו ביתר שאת דברי הפולמוס בגנותה . מצינו מאמרים , שלכאורה אין בהם אלא הוראות לתומן ללא כוונה פולמוסית , אד משמעותם הריאקטיבית מתנצנצת בעימותם עם דבריהם של מחייבי ההוראה . 63 אבן שהם , ו , עמודה ב . ראוי לציין כי הוא אינו אומר לסתור את הוראת בעל ' ברכת שמואל . ' אדרבה , הוא מביאה מתוך הסכמה כביכול ומסמיכה לדברי יוסף לאשת פוטיפר ( בראשית לט , ט ) ... ' : ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלהים : ' 'פירוש הוא ו ואחטא לאלקים , כי הוא"ו של "וחטאתי" מהפך עבר לעתיד , אבל לכאורה יש לדייק מ"ט כתבה לה התורה בלשון עבר שצריך וא"ו להפך . ונ"ל בדרך צחות שרמזה לנו התורה במשמעות התיבה לעבר איזה דבר נאה : דהנה מהרש"ק ביאר ע"פ אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא , דהרמב"ם ורמב"ן חשבו תשובה אחת מרמ"ח מ"ע ... וזהו ? אין צדיק בארץ אשר יעשה הכל טוב ולא חטא מימיו , כיון דעדיין לא קיים מצוה של תשובה , כיון שלא חטא , וצריך לחטוא כדי לעשות תשובה . ולכן דקדקו רז"ל בלשונם הטהור באמרם האומר אחטא ו...
אל הספר