פרק ד על האושר

שפינתה וניטשה , כל אחד בדרכו , מציגים השקפת עולם הומניסטית שמעמידה את האתיקה במוקד החשיבה הפילוסופית . ככל ההומניסטים הם מתעקשים על כך שהמוסר האנושי והאושר האנושי כרוכים זה בזה ומבטאים את מצבו הקיומי של האדם . האתיקה היא אמנות החיים האנושיים או , במונחיו של סוקרטס , " החיים הטובים , " שפירושם חיים מוסריים ומאושרים . ההומניסט מנסה לשכנע שהתנהגות מוסרית איננה נקנית במחיר האושר ושהאושר איננו יכול להקנות דרך התנהגות לא מוסרית . לכאורה , השקפה שכזו , בין אם יש בה מן האמת ובין אם לאו , הייתה אמורה להיות אהודה על בני האדם , אך ההיסטוריה מלמדת אחרת . גורל ההומניסטים היה רע ומר מאז ומעולם וגורל זה לא נחסך אף משפינוזה , שהוחרם על ידי החברה בה גדל , וניטשה שהוקע כפילוסוף בלתי מוסרי . די להזכיר בהקשר זה את סוקרטס , שנשפט והוצא להורג על פעילותו הפילוסופית , כמו גם את ג'ובאני פיקו דלה מירנדולה , ( Giovanni Pico delia Mirandoia ) ממבשרי ההומניזם של הרנסאנס , שנרדף על ידי האפיפיור על רצונו לפתוח דיון מחודש על מעמד האדם בקרב מלומדים נוצריים במאה החמש עשרה . ההומניסט , שכואב את מצב האדם בחברתו ובתרבותו ...  אל הספר