עיון בארבע הדרשות האלה והשוואה בין ניסוחיהן בפירוש רש"י ובבמדבר רבה מלמדים גם על דרכו של רש"י בבחירת החומר הרב שעמד לרשותו מתוך מדרשו של ר' משה הדרשן , ועל שמירתו את העקרונות הנקוטים בידו : להקנות לקורא מטעמה של הדרשה ועם זאת לא להאריך יתר על המידה , ולא לגלוש אל מעבר למה שנראה בעיניו כיחס נכון בין פשוטיהם ובין מדרשיהם של המקראות . זאת ועוד : רש"י הביא את פרטי הדרשות מתוך המדרש המקורי אך לא הקפיד על מה שנראה כסדר הפרטים במקור , כפי שהוא מצטייר בבמדבר רבה . דרכו של רש"י בהבאות מדברי ר' משה הדרשן מחייבת עיון נוסף . ידועה ומוכרת הצהרתו של רש"י בדבריו על הפסוק "וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן" ( בראשית ג , ח : ( "יש מדרשי אגדה רבים וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה ובשאר מדרשות , ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא . " רוב מפרשי רש"י וחוקריו רואים בדבריו כאן את הצגת עמדתו בדבר השימוש המוגבל שהוא עושה במדרשי חז"ל — רש"י מכריז כי הוא משתמש רק באותם מדרשים הקרובים בעיניו לפשוטו של מקרא . ייתכן אפוא שהצהרה זו באה דווקא נוכח ריבוי דרשותיו התמוהות של ר' משה לתחילתו של ספר בראשית , כפי שעולה מ...
אל הספר