האכסיסטנציאליזם יש בו משום המשך ומיפנה כאחד בתולדות התרבות המערבית , שעניינה היה תמיד בקביעת היחס בין פרטיות לכלליות , בין 1 'ביקורת התבונה הדיאלקטית , ' עמ' . 18 ' אחד' לבין 'רבים , ' כק 'חלקי ™ לבין 'שלימות . ' יחס זה נקרא בתולדות הפילוסופיה בשם 'אמת . ' מבחינת הבעייתיות היסודית הזאת אין האכסיס טנציאליזם שונה אפוא מכל שיטה פילוסופית אחרת . שונויתו היא בקיצוניותה של נקודת המוצא שלו , המכתיבה בהכרח את ייחודו של התוכן כולו . אבל גם נקודת מוצא זו אינה חידוש מכול וכול , אלא אדרבה , יש לתופסה במסגרת התפתחות מושג הסובייקט בפילוסופיה החדשה . מושג זה , שעלה לראשונה כמרכז תימאטי של התפלספות שיטתית במשנת דיקארט וקיבל את גיבושו העקרוני שיטתי ב'מהפכה הקופרניקנית' של קאנט , הוא שאיפשר מבחינת תולדות המחשבה את עלייתו של האכסיסטנציאליזם . הצבתו של הסובייקט כמרכז מיטאפיסי והכרתי כאחד היתד . רבת משמעות בתולדות הפילוסופיה ובתולדות התרבות בכלל , ובהקשר זה יש לבחון גם את האכסיםטנציאליזם כתופעה פילוסופית . זרם זה קיבל במלוא הרצינות את ' המהפכה הקופרניקנית , ' את ההבטחה הגדולה שעלתה מתור תקופת ההשכלה — הא...
אל הספר