יש לראות בתפילה את אחד הביטויים המרכזיים בקיום המצוות ע"י האנוסים . ' אף כי הם נהגו לקיים תפילה בציבור , במיוחד בתענית אסתר וביום הכיפורים , עיקר תפילתם הייתה תפילת יחיד שהתפללו בביתם ( לפעמים ביחד עם בני משפחה אחרים , ( בלכתם בדרך , בהיותם בחנותם ללא קונים , ובלכתם בשדה , הרחק ממקום ישוב . הסיבה העיקרית הייתה , שקל יותר ופחות מסוכן להתפלל ביחידות ובהיחבא . קודם שאפרט מקצת מן התפילות שהיו שגורות בפי אנוסי ספרד החדשה , מקורותיהן , עד כמה שניתן להתחקות אחריהן , אופיין וההשפעות הזרות עליהן , אציין את דרכי התפילה ומנהגיה : איסבל דה קארוואחאל ספרה לחוקריה שהיא נהגה להתפלל בעמידה כשידיה 3 מורמות ופרושות לכיוון מזרח . יתכן שיש בנוהג זה הד לנאמר בתפילת "נשמת כל חי : " "וידינו פרושות כנשרי שמים . " בכל מקרה , כפי הנראה , לפנינו שריד של מנהג קדום שיש להניח שעבר מדור לדור , והפך לנחלתם של המדקדקים במיוחד , וכזו הייתה איסבל . אפשרות זו מקבלת חיזוק בשל מנהגה של איסבל לפנות בשעת התפילה לכיוון מזרח , כמנהג היהודי המסורתי . " האנוס המלשין מנואל חיל דה לה גוארדיה מסר בעדותו על אחדים ממנהגי התפילה של רו...
אל הספר