" חיוב החיים והמוות , כך מתברר ב'אלגיות , ' אינו אלא דבר אחד ויחיד . להודות באחד בלא האחר , כך חווים וכך חוגגים כאן , הרי זו הגבלה אשר בסופו של דבר עתידה להוציא מתחומה כל דבר שבאינסוף . המוות הוא אותו הצד של החיים המופנה מאתנו והלאה ואינו מואר על ידנו : שומה עלינו לנסות לכלכל אותה מודעות מוגדלת של קיומנו , שביתה בשתי הרשויות הלא תחומות ושתיהן כאחת זנות אותה מתוך מלאי שאינו נדלה ... דמותם האמיתית של החיים עוברת דרך שתי הרשויות , דמו של הגדול במחזורים זורם דרך שתיהן.- אין בנמצא לא העולם הזה ולא העולם הבא , כי אם האחדות הגדולה . " ... השם שיצא למכתב הזה להולביץ' ועשה את המחשבות שבאמצעותן ביקש לבאר את שיריו לנודעות יותר מן השירים עצמם , מראה עד כמה אוהבים אנו להחליף אידיאות מעניינות תחת לעסוק בתנועה הפואטית הטהורה . ומפתיע להיווכח שהמשורר עצמו מפותה ללא הרף לפרוק מעליו את הלשון האפלה לא באמצעות ביטויה , אלא באמצעות הבנתה - כאילו , בחרדת המלים שהוא נקרא רק לומר ולעולם לא לקוראן , רצה לשכנע את עצמו שלמרות הכל הוא מבין את עצמו , שיש לו זכות לקריאה ולהבנה . הצד האחו הקריאה של רילקה "רוממה" חלק...
אל הספר