ג. רילקה ותביעת המוות

כאשר רילקה מתאמץ כדי להיענות לייעודו כמשורר , להיפתח לממד הגדול ביותר שלו עצמו , הכולל את מה שהוא נעשה במיתתו , אי אפשר לומר שהוא נסוג מפני צדדיה הקשים של החוויה . הוא מישיר עיניו אל מה שהוא מכנה הבעתה . היא האיומה ביותר . היא כוח עז מדי עבורנו , כוחנו אנו החורג מאיתנו ושאיננו מכירים , אבל מסיבה זאת אנו חייבים למשוך אותו אלינו , לקרב אותו אלינו , ובתוכו לקרב את עצמנו למה שקרוב אליו . לפעמים הוא מדבר על התגברות על המוות . המלה "להתגבר" היא אחת מאותן מלים ששירתו זקוקה להן . להתגבר פירושו לחרוג , אך , בעודנו נושאים את מה שחורג מאיתנו , בלי להסב מבטנו ממנו או לחתור אל משהו שמעבר . ייתכן שבמובן זה תופש ניטשה את דברו של זרתוסטרא : "האדם הוא דבר מה שיש להתגבר עליו ; " לא האדם הוא הצריך להשיג משהו מעבר לאדם ; אין לו מאומה להשיג , ואם האדם הוא מה שחורג מעצמו , העודף הזה אינו דבר שביכולתו לנכס או להיות . יש שוני רב , אפוא , בין "להתגבר" לבין "לשלוט . " אחת הטעויות של המוות מרצון היא האיווי להיות אדון לסופך ולהטיל את צורתך וגבולך אף על מחווה אחרונה זאת . כזהו האתגר של rtn rxr לשים קץ למקרה , למות...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד