ב 1991 פרסם עורך דין חוטר ישי את ספרו "קו ההגנה" ובו פרק על "חמישה טלמ"חניקים בצל הגרדום . " בימים שבהם כתב את ספרו בעין גב , הוא רואיין בגלי צה '' ל , והעיתונאי זאב סגל פרסם את תמצית הראיון בכתבה : 'לביירות במונית ערבית . ' כאשר המראיין לחץ על חוטר ישי וביקש שיתאר את אחת הפרשות בעלות עניין מיוחד שטרם פורסמו , ענה חוטר ישי ו אספר לך מקרה שרק גמרתי את כתיבתו . המדובר בכיתה של פלמ"ח , שיצאה בקיץ 1947 לגבול הצפון , ללבנון , כדי לבדוק אם השמועות על ריכוזי צבא לבנוני על הגבול שלנו נכונות . מפקד הכיתה נקע את רגלו ונאל ץ לחזור יחד עם חצי כיתה . חמישה המשיכו בדרכם אל הגבול , אלא שטעו בדרך . הם עלו על מארב של חיילים לבנונים שקראו להם לעצור . במקום , הם המשיכו לרוץ , אבל בטעות המשיכו לרוץ לתוך לבנון ושם , כמובן , נתפסו . מאז שובם לארץ שמרו החמישה על חוט מקשר עם אהרון חוטר ישי . הם חשו כלפיו חובת לבבות על מסירות הנפש שגילה בעת שהסתכן למענם בשנת . 1947 שנה וחצי לאחר שנפרד מכל אחד בנשיקה במצח בביירות , הם שבו ונפגשו בקיבוץ יפתח וחוטר ישי אמר : חושבים אתם שאני מנשק סתם גברים על המצח ? בטוח הייתי אז...
אל הספר